עבירות ביטחון על פי הדין הפלילי וחומרתן

באתר nrg ובאמצעי תקשורת נוספים פורסם על מעצר צעיר בן 22, תושב אום אל פאחם, החשוד שהביע תמיכה בארגון הטרור דאעש באמצעות רשת הפייסבוק. לאחרונה הוגש כנגד הצעיר כתב אישום פלילי. הצעיר הודה כי הוא תומך בארגון, בין אם בפרסומי פוסטים בפייסבוק המביעים תמיכה בפעילות הארגון ובין אם בשיתוף של פוסטים וידיעות על פעילות הארגון.

בספטמבר 2014 הוכרז דאעש כהתאחדות בלתי מותרת ולכן מאז פועל השב”כ כדי למגר את התופעה של תמיכת אזרחי ישראל בארגון – בשל הסיכון לביטחון המדינה. עילת המעצר במקרה הזה היא חשד סביר לקיומה של הפרה של תקנות ההגנה לשעת חירום וכן חוק העונשין. לנאשם מיוחסת עבירה של ניסיון לחברות בהתאגדות בלתי מותרת (ארגוני מחבלים בישראל מוגדרים כך על פי חוק זה). במקרה הזה, מדובר בעונש מקסימלי של מאסר לתקופה קצרה.

במקרה אחר שמובא בכתבה, תושב מזרח ירושלים בן 25 בעל תעודת זהות כחולה, נעצר לפני כמה שבועות בחשד שניסה להצטרף לארגון ובמהלך הניסיונות הגיע לאדמת סוריה. הוא אף קיים אימוני כושר במטרה לחבור לארגון. הוא הודה בחקירה כי כבר בקיץ 2014 תכנן להצטרף לדאעש בסוריה עם חברו לאחר שהשניים נחשפו לחומר תעמולה של הארגון. הוא הואשם בעבירות ניסיון לחברות ולפעילות בהתאחדות בלתי מותרת, ניסיון למגע עם סוכן חוץ וניסיון יציאה מהארץ שלא כדין. החומרה שבעבירות אלה היא הפגיעה בביטחון המדינה – עבירות שעונשן עד 15 שנות מאסר.

חומרת העבירות

בחקירות בעבירות ביטחון, המעלות חשד לפגיעה בביטחון המדינה, חשוב להיוועץ בעו”ד פלילי. אחת הבעיות המרכזיות בחקירות מסוג זה היא קיומה של חקיקה המתירה את השהות במפגש בין עורך דין פלילי ללקוח ולכן חשוב להתייעץ בהזדמנות הראשונה. עורך הדין יידע להסביר לחשוד כיצד להימנע במקרה זה מהפללה עצמית.

במקרים מסוג זה המובאים לבית המשפט על ידי השב”כ (במקרים מסויימים נידונים בבית משפט צבאי) הסיכוי לביטול האישום קיים, אך לא בהכרח ריאלי. הענישה בעבירות מן הסוג בו מואשם הנאשם במקרה הזה יכולה להגיע לעד מספר שנים משמעותי מאחורי סורג ובריח (תלוי בחוזק הראיות כנגדו, עבר פלילי, מידע אודותיו על פעילויות או השתייכות לארגונים וכדומה). בשים לב כי העונש לצד אחת העבירות הנו עד 15 שנות מאסר.