תיק פלילי אמריקאי מגיע לישראלים בדרך כלל בלי הודעה מוקדמת: מעצר בנתב”ג בדרך לחופשה, דפיקה בדלת של שוטרי האינטרפול, או ידיעה בתקשורת על כתב אישום פדרלי בניו יורק או בקליפורניה. ארצות הברית שולחת לישראל בקשות הסגרה באופן קבוע, והתיקים שלה נבנים לאורך חודשים ושנים לפני שמישהו בישראל שומע עליהם. מה שקורה בשבועות הראשונים בישראל משפיע על כל ההמשך, ולכן כדאי להבין איך בנוי ההליך ומה אפשר לעשות בו.
ייצוג ישראלים בתיקים פליליים של ארצות הברית
אני עוסק במשפט פלילי ובהסגרות מאז 1998, ומכהן כיו”ר ועדת ההסגרות והפשיעה הבינלאומית בלשכת עורכי הדין. לשכת עורכי הדין מינתה אותי גם לנציג הישראלי הראשון בוועדות הבינלאומיות להסגרה ולפשיעה גלובלית באירופה ובארה”ב. חלק גדול מתיקי ההסגרה שהמשרד מטפל בהם הם אמריקאיים, והם עוסקים בעיקר בעבירות מחשב וסייבר, קריפטו, הונאות והלבנת הון.
בשלב הישראלי אנחנו מייצגים את המבוקש בבית המשפט המחוזי בירושלים ובבית המשפט העליון. כשהתיק עובר לארצות הברית, ההגנה בבית המשפט הפדרלי מתנהלת על ידי סנגור אמריקאי, ואנחנו מתאמים איתו את הקו, כדי שמה שנטען בישראל לא יפגע במה שייטען שם.
כל רגע קובע אל תתמודדו לבד
השאירו פרטים ונחזור אליכם

תיקים אמריקאיים שהמשרד מטפל בהם
בימים אלה אני מייצג, יחד עם עו”ד שי שורר, את אחד הישראלים בפרשת הדיפ-פייק שבה התביעה הפדרלית במחוז הדרומי של ניו יורק הגישה כתב אישום, בחשד להונאה של כ-129 מיליון דולר. מרשנו נעצר בבריטניה, ובקשת ההסגרה האמריקאית עדיין לא הוכרעה. עמדתנו היא שאין בכתב האישום ראיות שמבססות את מעורבותו.
בתיק של אלכסנדר בלוק, שנעצר בנתב”ג לבקשת ארה”ב בחשד למשיכת טוקנים בשווי כ-2.8 מיליון דולר מחברת קריפטו אמריקאית, נכנסנו לתיק בשלב הערעור והעלינו טענות חדשות על פרשנות עבירת החדירה לחומר מחשב ועל הלבנת הון ברשת בלוקצ’יין פומבית. בית המשפט העליון אישר את ההסגרה, אבל הכיר בכך שהטענות מעוררות שאלה משפטית חדשה, והמאבק על החפות נמשך בארצות הברית. ייצגנו גם מבוקשים בתיקי כופרה וסייבר, בתיקי סמים ובתיקי עבירות מין שבהם ארה”ב ביקשה הסגרה.
איך מתנהל הליך הסגרה לארצות הברית
הבסיס: אמנת ההסגרה והפרוטוקול מ-2005
ההסגרה בין ישראל לארצות הברית מבוססת על אמנה משנת 1962, שתוקנה בפרוטוקול שנחתם ב-2005 ונכנס לתוקף בינואר 2007. הפרוטוקול החליף את רשימת העבירות הישנה בכלל של פליליות כפולה: אפשר להסגיר על מעשה שהוא עבירה גם בישראל וגם בארה”ב. בישראל ההליך מתנהל לפי חוק ההסגרה, התשי”ד-1954.
מה קורה בישראל
כשמגיעה בקשה אמריקאית, המבוקש נעצר בדרך כלל, והמדינה מגישה עתירה להכריז עליו בר הסגרה לבית המשפט המחוזי בירושלים. בית המשפט לא מכריע אם המבוקש אשם. הוא בודק אם יש ראיות לכאורה שהיו מספיקות להעמדה לדין בישראל, אם המעשה הוא עבירה בשתי המדינות, ואם חל אחד הסייגים שבחוק, כמו עבירה בעלת אופי פוליטי, בקשה שמקורה בהפליה או פגיעה בתקנת הציבור. על ההחלטה אפשר לערער לבית המשפט העליון, וגם אחרי שהמבוקש הוכרז בר הסגרה, ההחלטה הסופית על מסירתו היא של שר המשפטים.
אזרח ישראלי שמוסגר
אזרח ישראלי שהיה תושב ישראל בזמן העבירה מוסגר רק לצורך משפט, ורק אחרי שארה”ב מתחייבת להחזיר אותו לרצות את עונשו בישראל אם יורשע. זה לא מונע את ההסגרה, אבל משנה מאוד את התמונה עבור המבוקש ומשפחתו.
מעצר, שחרור בתנאים והשלב שבו אפשר להשפיע
המעצר בתחילת הליך הסגרה הוא לא גזירה. אפשר לבקש שחרור בתנאים, ובדרך כלל אלה כוללים איסור יציאה מהארץ, הפקדה כספית וערבים. במקביל כדאי לבחון את התיק האמריקאי עצמו: מה בדיוק כתוב בכתב האישום, מה תפקידו של המבוקש לפי הראיות, והאם יש מקום לפנייה לתביעה האמריקאית עוד לפני שהתיק מגיע לשם. בתיקי סייבר ופורקס, שבהם עשרות אנשים עבדו באותה מערכת, ההבחנה בין מפתח, עובד ומי ששלט בכסף היא לא פעם השאלה המרכזית.
מי שעדיין לא נעצר אבל יודע או חושש שיש נגדו תיק בארה”ב צריך לחשוב לפני כל נסיעה. מעצר במדינה שלישית לפי הודעה אדומה של האינטרפול מוסיף עוד הליך הסגרה, במדינה שאתם לא מכירים את הדין שלה.
עו"ד שרון נהרי הוא מקצוען אמיתי, יצירתי, חד ומיומן שתרצו לצדכם בשעת הצורך. על סמך היכרותי איתו בפן האישי והמקצועי מזה שנים רבות, אני עד להצלחות רבות שלו, גם במקרים המורכבים ביותר ובאלו

עו"ד שרון נהרי חד אבחנה ובעל כישרון יחודי לספק פתרונות יצרתיים ויעלים בסוגיות משפטיות מורכבות. המשרד שבבעלתו מספק מענה נרחב לכל צרכי הלקוח ומקנה מעטפת של ביטחון וודאות.

ממליצה על עו״ד שרון נהרי מתוך היכרות מקצועית כקולגה. מעבר לניסיון העשיר, המקצועיות וההצלחות המרשימות, יש לו גישה פרקטית ויצירתית למציאת פתרונות גם במקרים מורכבים, ויחס אנושי ומכבד. בהצלחה!

מה כולל הייצוג שלנו
- בדיקה דחופה של בקשת ההסגרה, צו המעצר וכתב האישום האמריקאי
- ייצוג בדיוני המעצר ובבקשות לשחרור בתנאים
- ייצוג בעתירת ההסגרה בבית המשפט המחוזי בירושלים ובערעור לבית המשפט העליון
- פנייה לשר המשפטים בשלב ההחלטה על המסירה
- תיאום עם סנגור אמריקאי בבית המשפט הפדרלי, כולל בשאלות של הסדר טיעון
- טיפול בבקשה לרצות את העונש בישראל
- ניהול תקשורתי זהיר בתיקים שזוכים לחשיפה
למה לפעול מוקדם
בתיק אמריקאי, ההחלטות הראשונות מתקבלות מהר: האם להתנגד להסגרה או להסכים לה, מה לומר בחקירה בישראל, ואיך לנהל את הקשר עם הצד האמריקאי. כל צעד כזה משפיע גם על ההליך בארה”ב. אם נודע לכם על חקירה, על כתב אישום או על בקשת הסגרה, כדאי לקבל ייעוץ לפני מסירת גרסה ולפני כל נסיעה לחו”ל. אפשר להשיג אותנו 24/7 בטלפון 03-6969080.
מקורות: הפרוטוקול לאמנת ההסגרה בין ישראל לארה”ב (2005), Congress.gov · חוק ההסגרה, התשי”ד-1954. המידע בדף כללי ואינו תחליף לייעוץ משפטי המותאם לעובדות המקרה. ראו גם: דיני הסגרה · עורך דין פלילי בגרמניה.
כל רגע קובע אל תתמודדו לבד
השאירו פרטים ונחזור אליכם

שאלות ותשובות על הסגרה לארצות הברית
כן. אזרח ישראלי שהיה תושב ישראל בזמן העבירה מוסגר לצורך משפט בלבד, ובתנאי שארה״ב מתחייבת להחזיר אותו לרצות בישראל עונש מאסר אם יוטל.
בית המשפט המחוזי בירושלים, ועל החלטתו אפשר לערער לבית המשפט העליון. גם אחרי שאדם הוכרז בר הסגרה, ההחלטה הסופית על מסירתו היא של שר המשפטים.
לא. בהליך ההסגרה בית המשפט בודק אם יש ראיות לכאורה שהיו מספיקות להעמדה לדין בישראל ואם חל סייג להסגרה. שאלת האשמה מתבררת בבית המשפט בארה״ב.
במקרים מתאימים כן, בתנאים כמו איסור יציאה מהארץ, הפקדה כספית וערבים. ההחלטה תלויה בחומרת החשד, בסיכון להימלטות ובחלופה שמוצעת.
סנגור אמריקאי. אנחנו מייצגים בשלב הישראלי ומתאמים איתו את הקו, כדי שמה שנטען בישראל ישרת את ההגנה גם בארה״ב.







