בכתבה שפורסמה במעריב מדווח על הכרעת בית המשפט העליון בפרשת ההסגרה של אלכסנדר בלוק לארצות הברית. במרכז התיק עומדת שאלה משפטית שטרם הוכרעה בעבר: כיצד יש לפרש ולהחיל את חוק המחשבים על מעשים שבוצעו בפלטפורמות של מטבעות דיגיטליים. את בלוק מייצג עו״ד שרון נהרי.
רשויות ארצות הברית ביקשו את הסגרתו של בלוק לצורך העמדה לדין בבית המשפט הפדרלי במחוז הצפוני של קליפורניה, בגין אישומים של מרמה, פעילות אסורה בקשר למחשבים, העברת טובין גנובים והלבנת הון לפי הדין האמריקאי. לפי הנטען, הוא ניצל חולשה בפלטפורמת גישור בין מטבעות דיגיטליים והפיק ממנה מטבעות בשווי של מיליוני דולרים, ולאחר מכן פעל להסוואת מקורם. נשיא בית המשפט העליון דחה את הבקשה לדיון נוסף, ובכך נסללה הדרך להסגרה.
לצד ההכרעה בשאלת ההסגרה עצמה, נהרי מדגיש כי בית המשפט קיבל את טענת ההגנה שלפיה מדובר בשאלה משפטית חדשה — פרשנותו והחלתו של חוק המחשבים בנסיבות שטרם נדונו. לדבריו, “הסוגיה המשפטית המהותית נותרה בעינה”, וההגנה מתכוונת להעלות אותה ולתקוף אותה במסגרת ההליך המשפטי בארצות הברית.
הפרשה ממחישה את הכיוון שאליו נעים דיני ההסגרה בשנים האחרונות: תיקים שבהם הטכנולוגיה מקדימה את החקיקה, ושבהם ההכרעה נשענת על התאמת עבירות מסורתיות למציאות של בלוקצ׳יין, מטבעות דיגיטליים והליכי מעצר והסגרה בינלאומיים.
לקריאת הכתבה המלאה במעריב: יצחק עמית אמר את המילה האחרונה: אלכסנדר בלוק יוסגר לארה״ב.


