עברית
English
בכתבה שפרסם במדור המשפט של mako, בשיתוף פסקדין, סוקר עו״ד שרון נהרי הכרעת דין של בית משפט השלום ברחובות, שזיכה נהג בשנות הארבעים לחייו מעבירות של החזקת אגרופן או סכין שלא כדין, אף שהשניים נמצאו ברכבו. הסיבה לזיכוי: החיפוש ברכב נערך בלי סמכות, והשופטת אושרית הובר היימן פסלה את הראיות שנתפסו בו. נהרי לא ייצג בתיק.
לפי הכתבה, שוטר סיור קיבל התראה במערכת המשטרתית שהנהג דרוש לחקירה, ועצר אותו בכביש 40. השוטר עצמו העיד שלא ידע באיזו עבירה מדובר, ואפילו לא אם ההתראה עדיין בתוקף. אחרי שבדק את פרטי הנהג פתח את דלת הרכב, הבחין באגרופן שהיה מונח בתא הדלת, ובהמשך מצא בתיק של הנהג סכין מתקפלת, גז פלפל וכסף מזומן. בבית המשפט טען השוטר שהחיפוש נעשה בהסכמה, אבל תיעוד מצלמת הגוף שלו, שהוצג לו בחקירה, הראה שהוא לא שאל את הנהג אם הוא מסכים ולא הסביר לו שמותר לו לסרב.
השופטת קבעה שעצירת הרכב נעשתה בתום לב, אבל עצם העובדה שאדם דרוש לחקירה אינה מקימה לבדה חשד סביר שמצדיק חיפוש ברכבו. מאחר שהשוטר פתח את הדלת לפני שהתגבש חשד כזה, החיפוש התחיל בלי סמכות, וגם הסכמה מדעת לא ניתנה. אף שלא הייתה מחלוקת שהסכין והאגרופן נתפסו אצל הנאשם, השופטת פסלה את הראיות בגלל הקשר ההדוק בין החיפוש הבלתי חוקי לבין תפיסתן, וקבעה שהפגמים המצטברים בהתנהלות השוטר מצדיקים זאת, למרות ״המחיר החברתי״ שבדבר.
השופטת לא הסתירה את דעתה על הנאשם עצמו. לדבריה, גרסתו הותירה ״רושם בעייתי״, משום שהשתנתה לאורך ההליך, הייתה דלה בפרטים ולא נתמכה בראיות, ואילו נדרשה להכריע בעבירות לגופן, ספק רב אם הייתה מקבלת את הסבריו. אבל בלי ראיות קבילות לא היה אפשר להוכיח את האישומים, והנהג זוכה.
המקרה ממחיש שלוש נקודות שחשוב להכיר. התראה שאדם ״דרוש לחקירה״ אינה היתר לחפש ברכבו. הסכמה לחיפוש תקפה רק כשהיא ניתנת מדעת, אחרי שהוסבר שמותר לסרב. ותיעוד מצלמת הגוף של השוטר יכול להכריע את התיק, גם כשהוא סותר את עדותו של השוטר עצמו. מי שמוצא את עצמו מול חיפוש או זימון כדאי שיכיר גם את הטעויות הנפוצות בחקירה במשטרה.
לקריאת הכתבה המלאה ב-mako: השוטר מצא כלי תקיפה – מדוע הנהג זוכה?
