עברית
English
השאלה שעמדה לדיון היא סמכותו של בית המשפט להורות על מעצר אדם על יסוד צו הבאה שניתן במסגרת הליך שהותלה. ברקע: המשיב הוסגר לישראל לפי בקשת הסגרה, ומשלא נעצר ולא הובא לדיונים עקב שהייה ממושכת בחו״ל — הותלו ההליכים נגדו. במעמד ההתליה לא ביקשה התביעה צו מעצר ולא חידשה את צווי ההבאה שהוצאו בעבר.
בית המשפט קבע כי ההסדר החקיקתי הקיים אינו ברור כל צורכו, וכי לא נמצאה בחוק סדר הדין הפלילי סמכות מפורשת להוציא צו מעצר נגד נאשם שלא בזיקה למועד דיון קבוע, בגדרי הליך פעיל להבדיל מהליך מותלה. עוד נקבע כי נפל פגם בהתנהלות התביעה, שנמנעה מלבקש צו הבאה במעמד הבקשה להתליית ההליכים על אף שבית המשפט פנה אליה בשאלה מפורשת בעניין.
הדיון נדחה לשם קבלת תסקיר שירות המבחן לבחינת חלופת מעצר, לנוכח השנים שחלפו מאז עזב המשיב את הארץ ומעמדו כבעל אזרחות זרה.
את המשיב ייצגו עו״ד שרון נהרי ועו״ד יוסי חביב.
לקריאת פסק הדין המלא (מ״ת 44062-01-26 · בית המשפט המחוזי בתל אביב)
